הפעם דיברנו על הנושא הכי חשוב בכלכלה הישראלית, שאף אחד לא מדבר עליו – מגמות הדמוגרפיה בישראל. ראינו שהאוכלוסיה הישראלית גדלה בקצב מהיר מאוד, הכי גבוה מקרב המדינות המפותחות, מה שיוצר עומס רב על התשתיות והשירותים הממשלתיים. כמו כן, בדקנו את המגמות הדמוגרפיות בקרב הקבוצות השונות בישראל – יהודים לא-חרדים, חרדים וערבים, וראינו שקבוצת הרוב תהפוך לקבוצת מיעוט לאורך הזמן, אם מגמות הדמוגרפיה הנוכחיות ימשיכו בקצב הקיים. במצב עניינים כזה, רמת החיים בישראל צפויה לרדת בעתיד.

להמשיך לקרוא

הפעם היינו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שרצה השנה למקד את הדיון הציבורי בישראל בעובדה שיש פה למעשה שתי כלכלות נפרדות. האחת – בעלת עובדים מיומנים, מהירה וטכנולוגית, דוברת אנגלית, והשניה – מסורבלת, תלויה בממשלה ולא מתקדמת ביחס לעולם. הפרק לימד אותנו כי חינוך הוא המפתח לצמצום הפער בין שתי הכלכלות.

הדוברים בפרק: פרופ׳ יוג׳ין קנדל, יו״ר הכנס; פרופ׳ נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל; איתמר יקיר, חוקר בפורום קהלת ודוקטורנט בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

להמשיך לקרוא

המטרה של הפרק הייתה להציג את מבנה משרד האוצר על אגפיו השונים, ואת הדרך שבה הוא פועל. לאור הקמת ועדה לבחינת סמכויות הנהלת האוצר, ניתחנו בשלושה צירים את המורכבות של עבודת המשרד: א. עבודת המשרד מול שאר משרדי הממשלה. ב. עבודת הדרג המקצועי במשרד אל מול הדרג הפוליטי. ג. עבודת מנכ״ל המשרד אל מול האגפים השונים. דיברנו על היתרונות והחסרונות של המבנה הקיים ועל אלו שעשויים להיות בהתאם להמלצות שתגיש הוועדה שהוקמה.

להמשיך לקרוא

הפעם הקדשנו את הפרק לאירוע ההיסטורי הכי חשוב מבחינה כלכלית שמשפיע עלינו עד היום – המהפיכה התעשייתית. אירחנו את אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה. אריאל הסביר לנו מהי היסטוריה כלכלית, ועזר לנו להבין את המהפיכה התעשייתית, את התנאים שאפשרו אותה ואילו תובנות אפשר לאמץ ממנה למדיניות כלכלית בימינו.

להמשיך לקרוא

והפעם התייחסות שלנו להסדר החוב של אליעזר פישמן. ניסינו להבין מה זה מושגים כמו ״תספורת״ והסדר חוב, איך עובדת מערכת האשראי, בחנו את הטענות שנשמעות בדיון הציבורי בנוגע למערכת הבנקאית ופירטנו לאן לדעתנו הביקורת הציבורית צריכה להיות מופנית. וכל זה בפרק קצר ומיוחד של 20 דקות.

הפעם ניסינו להבין מהי תחרות, למה היא חשובה, למה היא לא תמיד מתקיימת ומה הממשלה עושה בעניין. היה איתנו עידו מינץ, חבר וכלכלן שעבד בעבר ברשות ההגבלים העסקיים. בין השאר שמענו ממנו על המהפך שעברה הרשות ועל כך שמאחורי הרבה מקרים של חוסר תחרות עומדת רגולציה ממשלתית.

להמשיך לקרוא

אחד הנושאים שחשובים לנו בעיצוב מדיניות כלכלית זה לאפשר שוויון הזדמנויות. אבל איך אפשר למדוד את זה? נהוג להשתמש במדד של מוביליות (ניעות) חברתית – היכולת של אדם להתקדם בזכות עצמו, במנותק ככל האפשר מהרקע ממנו הוא מגיע. לכן אירחנו הפעם את צליל אלוני ממשרד האוצר וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. צליל חקר את המוביליות בישראל: שמענו ממנו כי באופן יחסי רמת המוביליות בישראל גבוהה ביחס לעולם המפותח, וכי לצאת מהחמישון התחתון גם כן קל יותר באופן יחסי.

 

להמשיך לקרוא

הנתונים בישראל מראים שנשים בישראל מרוויחות 32% פחות מגברים. הפעם אירחנו את הדס פוקס, חוקרת במרכז טאוב, אשר בחנה את הנושא לעומק כדי למצוא את הגורמים לפער. ניסינו להבין האם מדובר באפליה או שמא יש שוני בין גברים ונשים, העלנו רעיונות כיצד מדיניות ציבורית יכולה להתמודד עם הפער, דיברנו בקצרה על איך עושים מחקר כלכלי ושמענו ממנה על השוני בתגובות שהיא קיבלה מאנשי מקצוע ומנבחרי ציבור.

 

להמשיך לקרוא

חשבתם פעם למה כלכלנים כל הזמן מדברים על צמיחה? לכן ניסינו להבין הפעם מה זה צמיחה, איך היא נמדדת, למה היא חשובה ואיך אפשר לשפר אותה. בקצרה – זה קשור להרבה נושאים שדיברנו עליהם בפרקים הקודמים כמו שוק העבודה, ארגוני עובדים, שוק ההון, מסחר בינלאומי ועוד.

 

להמשיך לקרוא

בשנים האחרונות בנק ישראל רוכש מט״ח בהיקפים גדולים, ובכך משפיע על שער הדולר. בפרק זה ניסינו להבין מה תפקידו המרכזי של בנק ישראל, מה הכלים שהבנק המרכזי משתמש בהם והאם רכישות המט״ח טובות לכלכלת ישראל או לא.