התמיכה הציבורית היא קריטית בקידום מדיניות כלכלית, ולכן מעניין אותנו להבין מה מסביר אותה. האם עמדת הציבור בנושאי כלכלה נקבעת רק על פי אידאולוגיה או שאולי יש גורמים אחרים שמסבירים אותה? בפרק אירחנו את פרופ' דוד לייזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שהוציא לאחרונה ספר שמנסה לענות בדיוק על השאלה הזו – מה משפיע על ההבנה הכלכלית של הציבור? ניסינו גם להבין איך אנשי המקצוע צריכים לפעול אחרת כדי להנגיש את עבודתם לציבור הרחב.

להמשיך לקרוא

בעקבות הגבייה העודפת בתקבולי המסים, התפתח דיון ציבורי בשאלה מה צריך לעשות עם העודפים. בפרק הסברנו איך נבנה תקציב המדינה, מה החשיבות של התחזית, ובדקנו האם השגיאה הנוכחית חריגה ביחס לעבר. אנחנו סבורים שהדיון על עודפי התחזית מיותר משום שמדובר בנושא טכני במהותו, והיה עדיף אם הדיון האידאולוגי היה מתנהל בנוגע לגודל ההוצאה הממשלתית ולא בשגיאות מהתחזית שהן דבר טבעי.

 

להמשיך לקרוא

הפעם אירחנו בפרק את ד"ר קונסטנטין קוסנקו מחטיבת המחקר של בנק ישראל, כדי לדבר על הריכוזיות במשק. למדנו ממנו מהי ריכוזיות, אילו בעיות היא גורמת ואיך טיפלו בה בישראל במסגרת ועדת הריכוזיות.
**שמחים לחזור ומצטערים על איכות ההקלטה שנפגעה. מבטיחים לשפר בפעם הבאה.**

להמשיך לקרוא

הפעם דיברנו על הנושא הכי חשוב בכלכלה הישראלית, שאף אחד לא מדבר עליו – מגמות הדמוגרפיה בישראל. ראינו שהאוכלוסיה הישראלית גדלה בקצב מהיר מאוד, הכי גבוה מקרב המדינות המפותחות, מה שיוצר עומס רב על התשתיות והשירותים הממשלתיים. כמו כן, בדקנו את המגמות הדמוגרפיות בקרב הקבוצות השונות בישראל – יהודים לא-חרדים, חרדים וערבים, וראינו שקבוצת הרוב תהפוך לקבוצת מיעוט לאורך הזמן, אם מגמות הדמוגרפיה הנוכחיות ימשיכו בקצב הקיים. במצב עניינים כזה, רמת החיים בישראל צפויה לרדת בעתיד.

להמשיך לקרוא

הפעם היינו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שרצה השנה למקד את הדיון הציבורי בישראל בעובדה שיש פה למעשה שתי כלכלות נפרדות. האחת – בעלת עובדים מיומנים, מהירה וטכנולוגית, דוברת אנגלית, והשניה – מסורבלת, תלויה בממשלה ולא מתקדמת ביחס לעולם. הפרק לימד אותנו כי חינוך הוא המפתח לצמצום הפער בין שתי הכלכלות.

הדוברים בפרק: פרופ׳ יוג׳ין קנדל, יו״ר הכנס; פרופ׳ נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל; איתמר יקיר, חוקר בפורום קהלת ודוקטורנט בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

להמשיך לקרוא

המטרה של הפרק הייתה להציג את מבנה משרד האוצר על אגפיו השונים, ואת הדרך שבה הוא פועל. לאור הקמת ועדה לבחינת סמכויות הנהלת האוצר, ניתחנו בשלושה צירים את המורכבות של עבודת המשרד: א. עבודת המשרד מול שאר משרדי הממשלה. ב. עבודת הדרג המקצועי במשרד אל מול הדרג הפוליטי. ג. עבודת מנכ״ל המשרד אל מול האגפים השונים. דיברנו על היתרונות והחסרונות של המבנה הקיים ועל אלו שעשויים להיות בהתאם להמלצות שתגיש הוועדה שהוקמה.

להמשיך לקרוא

הפעם הקדשנו את הפרק לאירוע ההיסטורי הכי חשוב מבחינה כלכלית שמשפיע עלינו עד היום – המהפיכה התעשייתית. אירחנו את אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה. אריאל הסביר לנו מהי היסטוריה כלכלית, ועזר לנו להבין את המהפיכה התעשייתית, את התנאים שאפשרו אותה ואילו תובנות אפשר לאמץ ממנה למדיניות כלכלית בימינו.

להמשיך לקרוא

והפעם התייחסות שלנו להסדר החוב של אליעזר פישמן. ניסינו להבין מה זה מושגים כמו ״תספורת״ והסדר חוב, איך עובדת מערכת האשראי, בחנו את הטענות שנשמעות בדיון הציבורי בנוגע למערכת הבנקאית ופירטנו לאן לדעתנו הביקורת הציבורית צריכה להיות מופנית. וכל זה בפרק קצר ומיוחד של 20 דקות.

הפעם ניסינו להבין מהי תחרות, למה היא חשובה, למה היא לא תמיד מתקיימת ומה הממשלה עושה בעניין. היה איתנו עידו מינץ, חבר וכלכלן שעבד בעבר ברשות ההגבלים העסקיים. בין השאר שמענו ממנו על המהפך שעברה הרשות ועל כך שמאחורי הרבה מקרים של חוסר תחרות עומדת רגולציה ממשלתית.

להמשיך לקרוא

אחד הנושאים שחשובים לנו בעיצוב מדיניות כלכלית זה לאפשר שוויון הזדמנויות. אבל איך אפשר למדוד את זה? נהוג להשתמש במדד של מוביליות (ניעות) חברתית – היכולת של אדם להתקדם בזכות עצמו, במנותק ככל האפשר מהרקע ממנו הוא מגיע. לכן אירחנו הפעם את צליל אלוני ממשרד האוצר וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. צליל חקר את המוביליות בישראל: שמענו ממנו כי באופן יחסי רמת המוביליות בישראל גבוהה ביחס לעולם המפותח, וכי לצאת מהחמישון התחתון גם כן קל יותר באופן יחסי.

 

להמשיך לקרוא