הקדשנו את הפרק לניתוח המאפיינים של החברה החרדית בישראל, ולהשפעותיה על החברה הישראלית. התמקדנו במגמות הדמוגרפיות והכלכליות שמאפיינות את החרדים, תוך הסתמכות על מגוון רחב של נתונים ומחקרים מקובלים. אחת הטענות המרכזיות שלנו היא שלשינויים דמוגרפיים יש השלכות מרחיקות לכת על מצב החברה והכלכלה, וכנראה שבטווח הארוך החברה בישראל עומדת להיות עניה יותר, מפולגת יותר וגזענית יותר.

מה זה ביטקוין? איך זה עובד? האם זה טוב? ומה ההבדל בינו לבין כסף רגיל? על כל זאת ועוד תוכלו לשמוע בפרק. התחלנו בסקירה על התפתחות הכסף כמו שאנחנו מכירים אותו היום, והמשכנו לתאר מה זה ביטקוין ומה ההשלכות הכלכליות שלו

הפעם דיברנו על הסביבה העסקית בישראל, על מדד Doing Business של הבנק העולמי שמודד את קלות עשיית העסקים במדינה ודיברנו על מהלכים שהממשלה מקדמת בתחום זה. בין השאר הזכרנו את ״רפורמת הקורנפלקס״ שמשקפת תפיסה ממשלתית חדשה בכל הנוגע לדרכי המעורבות של המדינה בשוק.

כולם מדברים על כלכלה התנהגותית אבל אף אחד לא ממש יודע מה זה. לכן שוחחנו הפעם עם זאביק קריל, חבר וכלכלן ממשרד האוצר, שסיפר לנו על ההתפתחויות בתחום ועל איך ממשלת ישראל מתכוונת להשתמש בתובנות מתחום זה כדי להרחיב את ארגז הכלים של קובעי המדיניות הציבורית. בהמשך לפרק הקודם על מסחר בינלאומי, שוחחנו בסוף הפרק עם חוקרי מרכז טאוב, איתן רגב וגלעד ברנד. הם עזרו לנו להבין איך פתיחת המשק לייבוא השפיעה על האבטלה והפריון בישראל.

לרובנו יש אינטואיציה לפיה ייצוא זה טוב וייבוא זה רע. התפיסה הזו כל כך מושרשת עד כי המדינה משקיעה משאבים רבים בעידוד הייצוא ומציבה חסמים בפני ייבוא בענפים רבים. אבל האם זה צעד נכון? כנראה שלרוב לא. יחד עם ד"ר אסף צימרינג דיברנו הפעם על היתרונות של פתיחת המשק לשווקים הבינלאומיים, על חסרונות שצריך לקחת בחשבון ועל המנגנונים הכלכליים שמסבירים מדוע ייצוא וייבוא הולכים יחד, ומדוע אין לרוב סיבה לעודד או לחסום את אחד מהם. בראשית הפרק ניתחנו בקצרה את הצעתו של שר האוצר למסות בעלי 3 דירות ומעלה.

כחלק מסדרת פרקים שעוסקים בתקציב המדינה, התמקדנו הפעם בצד המסים. בפרק תוכלו לשמוע מהן מטרות מערכת המס, מה העקרונות הכלכליים לבניית מערכת מס טובה ומקומה של אידאולוגיה בתהליך. בסוף הפרק שוחחנו עם העיתונאי תומר אביטל על נושא השקיפות.

בפרק השני על תקציב המדינה אירחנו לשיחה את איתי טמקין, רכז מאקרו מאגף תקציבים במשרד האוצר. בין השאר שמענו ממנו על תפקיד האגף, על העבודה מול פוליטיקאים (רמז- הם יותר מרשימים ממה שמתואר בתקשורת), שקיפות, תכנון רב שנתי, על הביקורות שמופנות אליהם ועוד.

אז מה מעניין בסיפור על תקציב המדינה?
1. זה מלא כסף. 400 מיליארד ש"ח שמגיעים מהכסף שלנו, ובתור אזרחים חשוב לנו שישתמשו בו בתבונה.
2. הוא מלמד אותנו איך הממשלה עובדת. לא רק מה היא עושה אלא איך. כל הזמן יש עיסוק בתקציב המדינה – בהכנת תקציב לשנה הבאה ובביצוע התקציב לאורך השנה. דרכו אפשר ללמוד על הדומיננטיות של משרד האוצר ואגף התקציבים בעבודת הממשלה.
3. הוא משקף אידאולוגיה כלכלית – בקביעת שיעורי המיסוי ורמת ההוצאה הציבורית.
4. הוא מבטא את סדרי העדיפויות בפועל של הממשלה, וככה אנחנו כאזרחים יכולים לשפוט את נציגי הציבור שבחרנו.

ניסינו להבין מהי קרן הפנסיה שיש לכל אחד מאיתנו, במה היא שונה מההסדרים הישנים שהיו נהוגים בדור של הורים שלנו ולאיזה נושאים חשוב שכל אחד ישים לב. ברמת המקרו דיברנו גם על היתרונות והחסרונות של כל שיטה ועל המשמעות המשקית שלהם. תהנו!

הפעם הפודקאסט עלה לירושלים לקחת חלק בכנס הכלכלי החשוב בישראל. הפרק מורכב מ-4 ראיונות עם דמויות מפתח בכלכלה הישראלית: פרופ׳ יוג׳ין קנדל-יו״ר הכנס, פרופ׳ נתן זוסמן-מנהל חטיבת מחקר בבנק ישראל, יעל מבורך-סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר ופרופ׳ מומי דהן- בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
בין הנושאים שדיברנו עליהם: איך אפשר לעודד חדשנות במגזר הציבורי? איך מנהלים את תקציב המדינה? ולמה נותנים ברכיות ליוצאי משרד האוצר?
אתר הכנס: https://goo.gl/kao2iz