הפעם הקדשנו את הפרק לאירוע ההיסטורי הכי חשוב מבחינה כלכלית שמשפיע עלינו עד היום – המהפיכה התעשייתית. אירחנו את אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה. אריאל הסביר לנו מהי היסטוריה כלכלית, ועזר לנו להבין את המהפיכה התעשייתית, את התנאים שאפשרו אותה ואילו תובנות אפשר לאמץ ממנה למדיניות כלכלית בימינו.

קישורים נוספים:

קידמה אינה טבעית, יואל מוקיר (תרגם: אריאל קרלינסקי)

תגובות

תגובות

4 תגובות “המהפיכה התעשייתית – פרק 35

  1. היי, בבקשה תנו לאורחים שלכם לדבר יותר בראיון.
    כמו כן, לא מנומס לשים אותם בצד בתמונה.
    תודה.

    להגיב
  2. שמעתי אריאל זכיר שגרף צמיחת האוכלוסיה הוא אקספוננציאלי, וברור ממבט בו שצמיחת האוכלוסיה הבלתי מרוסנת החלה עם תחילת המהפכה התעשייתית, ועד אז הייתה צמיחה קבועה.

    הניסוח כזה נראה לי חשוד ואמור להראות חשוד לכל מי שזוכר איך נראה גרף מעריכי[1]: נבחר נקודה מסויימת שלפיה נכייל את הגרף שלנו (לדוגמה: כמות האנשים בשנת 1844 – שנת פרסומו של הספר ‚הרוזן ממונטה כריסטו’). בהנחה שצמיחת האוכלוסייה מעריכי בקירוב, הרי שנראה שעד אותה השנה הייתה צמיחה מאוד מתונה והחל מאותה שנה בערך כמות האוכלוסייה החלה להשתולל.

    לפי הנתונים שמצאתי בפועל[2] נראה שעד סביבות שנת 1,500 כמות האנשים בעולם הייתה די יציבה ומאז החל גידול מהיר.

    כמוכן המלכודת המלתוסיאנית שמצויינת שם הייתה פחות מהותית עד הדורות האחרונים: במקרים רבים עודפי אוכלוסייה היו יכולים ליישב שטחים נוספים. במקרים רבים על חשבון עמים אחרים (ובפרט: עמים חקלאיים על חשבון עמים לא חקלאיים, עד שמוצו שטחים החקלאיים).

    עוד לעניין גידול האוכלוסייה: נראה שבמקרים רבים המהפכה התעשייתית ובעקבותיה שיפור הרפואה דווקא הפחיתה את תמותת התינוקות והביאה דור של משפחות גדולות. נראה שתהליך קיטון המשפחות הוא תהליך מורכב יותר (ומקובלת במקומות רבים הטענה שהוא קשור קשר חזק דווקא לזכויות נשים).

    כמוכן, לעניין סיבות המהפכה התעשייתית: גרמניה הייתה מבוזרת עוד יותר מאנגליה (פסיפס שלם של נסיכויות ואולי גם של ערים עצמאיות). נדמה לי שגם הולנד הייתה מורכבת ממחוזות שונים עד המהפכה הצרפתית. לכן לא ברור לי ציון הסיבה של הביזור. בבית ספר למדתי שאחת הסיבות החשובות להתחלת המהפכה באנגליה ולא ביבשת הייתה חוקי הירושה השונים באנגליה שיצרו שם שכבה שלמה של אצילים עם כסף וללא נחלות. אני מניח שאני לא הייתי היחיד שלמד על כך וחבל שלא הייתה כלל התייחסות לטיעון הזה.

    [1] מילה קצרה יותר מאשר „אקספוננציאלי״

    [2] https://en.wikipedia.org/wiki/World_population_estimates מפרט הערכות שונות, לא טרחתי לבדוק אותן

    להגיב
  3. הי צפריר, מקווה להתייחס להכל:
    א. לגבי האוכלוסייה – השתמשתי בהערכות של אנגוס מדיסון על גודל האוכלוסייה העולמית (http://www.ggdc.net/maddison/oriindex.htm). הערכות שונות אמורות לתת תוצאות מאוד דומות. בכל מקרה משנת 1 עד 1700, קצב גידול האוכלוסייה השנתי הממוצע עומד על 0.05%, בין 1700 ל-1820 הוא עומד על 0.46%, ובין 1820 עד 1920 על 0.58%, בין 1920 ל-2009 על 1.46%.
    אם הטענה שלך היא שהשינוי המשמעותי בגידול האוכלוסייה מתרחשת דווקא במאה ה-20 ולא במאה ה-19, אני בהחלט מסכים. אני טוען כי התהליך הזה החל במהפכה התעשייתית, לא כי זהו שיאו. לגבי 1500 אני נוטה שלא להסכים. אם תסתכל בגרף כאן למשל (שמתבסס כנראה על נתוני אוכלוסייה שונים משל מדיסון): https://ourworldindata.org/world-population-growth/ אפשר לראות בקלות את ה"מעריכיות" שלו. על מנת לסבר את האוזן, האוכלוסייה העולמית גדלה בין 1500 ל-1600 ב-18%, בין 1600 ל-1700 ב-20%, בין 1700 ל-1800 ב-64%.

    ב. לא הבנתי את הטענה שלך לגבי המלכודת המלתוסיאנית.

    ג. לא טענתי שהמהפכה התעשייתית הגדילה את תמותת התינוקות – ממש להפך! המשתנה הרלוונטי לעניין המהפך הדמוגרפי הוא מס' הלידות לאישה – ה Total Fertility Rate. כיוון שככל שהזמן עובר סך האוכלוסייה גדולה יותר בעקבות השיפור הטכנולוגי, גם TFR נמוך יותר יובל לגידול אוכלוסייה משמעותי (כפי שטענתי). לגבי המהפך הדמוגרפי, אכן יש סברות רבות לגורמים לו, לסקירה מהירה אפשר ללכת ל Galor 2011 (https://www.jstor.org/stable/23056758) שדן בנושא.

    ד. השאלה "מדוע דווקא אנגליה" היא "שאלת השאלות" בהסטוריה כלכלית. ישנם הסברים רבים ומגוונים החל מ"למה כן באנגליה" וכלה ב"למה אנגליה היא לא השאלה הנכונה, כיוון שהמדובר באירוע כמעט אקראי שעצם כך שהתרחש באנגליה ולא במדינות אחרות לא אומר כלום לגבי אנגליה". אני ציינתי את הסיבות שאני הכי מסכים איתן, וכמובן שמדובר בשילוב של מס' גורמים ולא בגורם יחידני.

    להגיב
  4. לדעתי אחד הגורמים הוא השקעה במחקר. הזכרתם את החברה המלכותית. מעניין היה לראות את הנתטנים הכלכליים הקשורים למופ.

    להגיב

כתיבת תגובה

חובה