אחד הנושאים שחשובים לנו בעיצוב מדיניות כלכלית זה לאפשר שוויון הזדמנויות. אבל איך אפשר למדוד את זה? נהוג להשתמש במדד של מוביליות (ניעות) חברתית – היכולת של אדם להתקדם בזכות עצמו, במנותק ככל האפשר מהרקע ממנו הוא מגיע. לכן אירחנו הפעם את צליל אלוני ממשרד האוצר וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. צליל חקר את המוביליות בישראל: שמענו ממנו כי באופן יחסי רמת המוביליות בישראל גבוהה ביחס לעולם המפותח, וכי לצאת מהחמישון התחתון גם כן קל יותר באופן יחסי.

 

חומרים קשורים:

המיקוד השבועי של משרד האוצר שעוסק במוביליות הבין דורית בשכר בישראל
האתר של ראג׳ צ׳אטי, The Equality of Opportunity Project

תגובות

תגובות

3 תגובות “מוביליות בין-דורית – פרק 32

  1. שומע את זה וחושב על התלמידים שלי בתיכון ממלכתי בבת ים ועל תעודת הבגרות שלהם. אשמח גם לפרק על זה 🙂

    להגיב
  2. אני משער שההסבר הכי טוב למוביליות החברתית הוא אי השיויון בהון. זה גם מסביר את התופעה הייחודית של ישראל שיש בה מוביליות חברתית גבוהה ואי שוויון גבוה. ישראל מדינה קטנה וצעירה ואין פה משפחות עשירות ומבוססות כמו צרפת, בריטניה וכו'. יש גם מתאם חיובי בין אי השיויון בהכנסות לאי השיויון בהון ולכן רואים שאי השיויון בהכנסות מסביר טוב את המוביליות החברתית.

    דעתכם על ההשערה שלי?

    להגיב
    • אני חושב שהאינטואיציה שלך נכונה. נדמה לי שאולי אפילו הזכרנו את זה בפרק

      להגיב

כתיבת תגובה

חובה