חשבתם פעם למה כלכלנים כל הזמן מדברים על צמיחה? לכן ניסינו להבין הפעם מה זה צמיחה, איך היא נמדדת, למה היא חשובה ואיך אפשר לשפר אותה. בקצרה – זה קשור להרבה נושאים שדיברנו עליהם בפרקים הקודמים כמו שוק העבודה, ארגוני עובדים, שוק ההון, מסחר בינלאומי ועוד.

 

חומרים קשורים:

  1. אפילוג של Acemoglu, Daron. Introduction to modern economic growth. Princeton University Press, 2008.
  2. אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "השפעת המדיניות הפיסקלית על שיעור הצמיחה של המשק״, הרבעון הישראלי למסים, גיליון 121 ,מינהל הכנסות המדינה, אוגוסט 2003.
  3. OECD Better Life Index
  4. מדדי איכות חיים לישראל

תגובות

תגובות

5 תגובות “צמיחה כלכלית – פרק 30

  1. שלום לכם, קודם כל תודה רבה על שעות רבות של פודקאסט סופר מעניין!!
    נקודתית לפרק זה, אינני מבין מדוע אתם "מחשבים" את רמת החיים רק לפי גובה ההכנסה. לדעתי ומניסיוני יש לחשב זאת לפי 'מה שנשאר'. חייתי לא מעט שנים במספר מדינות בדרום אמריקה, עם תנאי רילוקיישן. למותר לציין שהמשכורת הייתה גבוהה לאין שיעור מהנהוג בארץ, אך רמת החיים (או בואו נקרא לילד בשמו – כמה הצלחתי לחסוך או להחליט שאני יכול להוציא מעבר לדרוש למחייה), הייתה הרבה הרבה יותר מ"גבוהה לאין שיעור".
    בקיצור, מה שאני מנסה להגיד זה שלדעתי ההשוואה הנכונה בין מדינה למדינה צריכה להיות ההכנסה פחות ההוצאה המחוייבת לחיים ממוצעים (מה הם חיים ממוצעים…) היות וזה מה שבאמת משפיע על רמת החיים.
    ודרך אגב, אם כבר מדברים על רמת חיים בדרום אמריקה, יש לי תובנה לשתף – רמת החיים אמנם הייתה גבוהה מאוד אך איכות החיים – ככה ככה. אם להסביר על דרך המשל – זה כמו להיות בעל פרארי אבל להיות מסוגל לנהוג רק 40 קמ"ש… 😉

    להגיב
    • הסברנו שרמת החיים מחושבת על ידי התוצר לנפש שזה חלוקת כל התוצר במספר הנפשות. ההגיון מאחורי זה הוא שיש קורלציה גבוהה מאוד בין תוצר לנפש לבין מספר מדדים שמתארים איכות חיים כמו למשל תוחלת חיים.
      נשמע שאתה היית במצב שבו ההכנסות שלך היו מאוד גבוהות ביחס לממוצע באותן מדינות ולכן "נשאר לך הרבה ביד בסוף החודש". השאלה היא האם זה מייצג את כל אנשי המדינה וכנראה שהתשובה היא לא. אגב אתה צודק שלא צריך להשוות את ההכנסות במדינות שונות לפי שער החליפין הפשוט אלא צריך להתאים אותן ליוקר המחיה וזה מה שנקרא PPP. כאשר אתה רואה השוואות בינלאומיות בנושאים כמו תוצר לנפש הם תמיד יהיו מתואמי PPP.

      להגיב
  2. אני המום שמנווטי המדיניות הכלכלית הישראלית לא יודעים את ההבדלים בין ישראל לארה"ב
    רמז: שוק חופשי אמיתי יוזמה חופשית מיעוט התערבות ממשלתית

    להגיב
  3. לא הבנתי את האמירה שבצמיחה שנתית של 4% לעולם לא נדביק את ארה"ב. אם מניחים צמיחה שנתית של 2% בארה"ב אז נראה לי שלאורך זמן הפער ייסגר, לא משנה מה הוא היום, לא? תוכלו להסביר את החישוב? אלא אם הפער בגידול האוכלוסיה הוא אסטרונומי ממש, משהו פה לא מסתדר לי…

    להגיב
    • היי פלונטר,
      בצמיחה של 4% בשנה אנחנו צומחים רק ב-2% בתוצר לנפש בגלל גידול באוכלוסייה של כמעט 2%. באותו זמן בארצות הברית הצמיחה לנפש היא כמעט 2% ולכן בקצב הזה למעשה אנחנו כמעט לא סוגרים את הפער מארה"ב ויקחו בערך 200 שנים (אם אני לא טועה) עד שנדביק את רמת החיים בארה"ב.
      כדי להדביק את רמת החיים בארה"ב בטווח הנראה לעין ישראל צריכה לצמוח בערך ב-6% בשנה.

      להגיב

כתיבת תגובה

חובה