מה זה ביטקוין? איך זה עובד? האם זה טוב? ומה ההבדל בינו לבין כסף רגיל? על כל זאת ועוד תוכלו לשמוע בפרק. התחלנו בסקירה על התפתחות הכסף כמו שאנחנו מכירים אותו היום, והמשכנו לתאר מה זה ביטקוין ומה ההשלכות הכלכליות שלו

תגובות

תגובות

3 תגובות “ביטקוין – פרק 15

  1. כמה דברים שאמרתם על ביטקוין היו לא נכונים, לא מדויקים או סתם מבלבלים, וחשבתי שכדאי ליישר:

    30:30 – "המטבעות האלה, הקבצים האלקטרונים יושבים פיזית על המחשב שלך. אם עכשיו המחשב שלך נגנב, הלך לך הכסף" – ה"ארנק" במונחים של ביטקוין אינו מכיל כסף מכיוון שהקיום של "מטבעות בארנק" הוא וירטואלי והוא רק סיכום של כל ההעברות שאפשר לראות בספר החשבונות הציבורי. הארנק רק מכיל את המפתח הפרטי של המשתמש שאותו צריך כדי "להוציא כסף מהארנק" (ז"א לחתום על העברות שיופיעו בספר החשבונות הציבורי). את המפתח הזה אפשר לגבות לכל מיני מקומות – למחשב אחר, לטלפון, לכונן USB או אפילו לחתיכת נייר (וזה מקובל – https://blockchain.info/wallet/paper-tutorial ). זה יותר דומה לכרטיס הבנקומט שלך – הוא מאפשר לעשות פעולות אבל אינו הכסף עצמו – https://en.wikipedia.org/wiki/Bitcoin#Wallets . אם גנבו לך את הארנק, ושמרת עותק בטוח בצד, כל שיש לך לעשות הוא ליצור ארנק חדש ולהעביר אליו את הכסף לפני שהגנב עושה את זה.

    31:20 – "…דומה למזומן.. אף אחד לא יודע שהדבר הזה קרה…" – זה ממש לא נכון, ואחר כך זה הזכרתם את זה בעוד שתי מילים, אבל אני חושב שכדאי להבהיר את זה: הסיבה שמטבעות קריפטוגרפיים עובדים זה שכל ההעברות הן מידע ציבורי וכל אחד יכול לוודא את כל ההעברה מאז שהשימוש בכסף התחיל (לבדוק שהחתימות נכונות). אם יש לי ארנק שהכתובת שלו היא 1234, ומישהו יודע את זה (לדוגמא, כי הוא בדיוק מכר לי סנדוויץ ו"העברתי לו כסף מארנק הביטקוין שלי") – https://en.wikipedia.org/wiki/Bitcoin#Blockchain . זו אגב אחת הבעיות הגדולות של הפרוטוקול – שרשרת הבלוקים גדלה בקצב משמעותית יותר מהיר מהקצב שהתכנון המקורי חזה בהשוואה לגידול כמות האחסון הזמינה במחשבים, כך שכבר היום בשביל לעבד בלוקים (העבודה שמבטיחה הכנסה) צריך שטח אחסון שאינו טריוויאלי למחשבים ביתיים ואין על מה לדבר על מכשירים ידניים, מה שמעביר את הכח ליידים של חברות שיכולות להשקיע בחומרה ומעבר לידיו של האזרח הממוצע, מה שפוגע ברעיון העיקרי של ביטקוין: דמוקרטיזציה של המערכת המוניטרית. מדברים על דרכים לפתור זאת, אבל למיטב ידיעתי עוד אין הסכמה מה לעשות עם זה.

    34:00 – בהשוואה לתשלום בכרטיס אשראי, ביטקוין "אנחנו לא צריכים גורם שלישי אלא סך הכל המחשבים ברשת הם אלה שמבטיחים את העברת התשלום" – דוגמה אידאלית לאיך שהסתכלות שלכם לא נכונה – במקרה הזה ביטקוין הוא *בדיוק* אותו הדבר כמו במודל החיוב של כרטיסי אשראי (או כרטיסי חיוב ליתר דיוק), ההבדל היחיד שאנחנו מחליפים את חברת כרטיסי האשראי – חברה מסחרית עם אינטרס לרווח על חשבון הלקוחות שלה (הקונים והספקים כאחד) הפועלת תחת רגולציה ממשלתית, ובמקום זה בשותפות של אזרחים עצמאיים שמוכנים לעבוד (כיום) תמורת רווח שנוצר יש מאין לא על חשבון הלקוחות (ובעתיד, אחרי 2040, בשביל תחזוקת האמון בכסף כדי שיוכלו להמשיך להשתמש בביטקוין). זו הדמוקרטיזציה של המערכת המוניטרית שביטקוין מקדם – המעבר של כסף מהיותו מבוסס על אמון בממשלות פוליטיות שתמיד מנצלות את כוחן לרעה ולפעמים קורסות, לאמון באלגוריתמים מתמטיים ושותפות של אזרחים שלוקחים אחריות על הכסף של עצמם.

    לבסוף, רציתי לציין שיש כל מני יתרונות למדינה אם היא תחליט לאמץ את הביטקוין:
    1. אכיפת מיסים תהיה הרבה יותר קלה ואפילו לא תדרוש מהאזרחים להגיש דו"ח הוצאות – רק לפרסם לממשלה את הכתובת של הארנק שלהם – כל ההעברות של הציבור פתוחות לעיון של אנשי מס ההכנסה והם יכולים פשוט לחשב באופן די מיידי כמה כסף מישהי הוציאה וכמה היא הכניסה ולחשב כמה מס היא צריכה לשלם (זה לא מדויק, יש המון מטא-מידע שצריך להעביר ולא עובר היום דרך הפרוטוקול, אבל אלה בעיות הנדסיות שקל לפתור).
    2. אפשר לפתור את כל בעית ה"פושעים אנונימיים סוחטים אנשים בביטקוין ואז אי אפשר לתפוס אותם" מאוד בקלות – המדינה תחייב את כל מי שמקבל ביטקוין כתשלום להשתמש בתוכנה שקיבלה אישור מהמדינה (אפילו קוד פתוח, אין בעיה עם זה) שמה שהיא עושה זה פעם בכמה שעות פונה לשרת של המדינה ומורידה רשימה של כתובות ארנק חשודות, וכשארנק חשוד שכזה עושה פעולה מול התוכנה המאושרת, התוכנה מעלה הודעה למשתמש – "זהירות, מולך פושע, קרא למשטרה". ועכשיו המשטרה רק צריכה לפרסם בשרת את הכתובות של ארנקים של פושעים כאלה (שאזרחים התלוננו עליהם למשטרה) ולחכות שאזרחים הגונים יתקשרו.

    להגיב

כתיבת תגובה

חובה