לרובנו יש אינטואיציה לפיה ייצוא זה טוב וייבוא זה רע. התפיסה הזו כל כך מושרשת עד כי המדינה משקיעה משאבים רבים בעידוד הייצוא ומציבה חסמים בפני ייבוא בענפים רבים. אבל האם זה צעד נכון? כנראה שלרוב לא. יחד עם ד"ר אסף צימרינג דיברנו הפעם על היתרונות של פתיחת המשק לשווקים הבינלאומיים, על חסרונות שצריך לקחת בחשבון ועל המנגנונים הכלכליים שמסבירים מדוע ייצוא וייבוא הולכים יחד, ומדוע אין לרוב סיבה לעודד או לחסום את אחד מהם. בראשית הפרק ניתחנו בקצרה את הצעתו של שר האוצר למסות בעלי 3 דירות ומעלה.

תגובות

תגובות

6 תגובות “מסחר בינלאומי – פרק 12

  1. בפרק נאמר כי יצוא לא בהכרח טוב ויבוא לא בהכרח רע ותמיד יהיה איזון בניהם בעזרת שער חליפין .
    מה יקרה במדינה שצריכה לייבא סחורות חיוניות (נניח תרופות) ואינה יכולה לייצא כלום, או שערך הסחורה שהיא יכולה לייצא נמוך ? האם רמת החיים של תושביה לא תהיה בהכרח נמוכה?
    כמובן שזה מצב קיצוני ולא אמיתי , אבל להבנתי כל מדינה שנאלצת לייבא הרבה ולייצא מעט מאפשרת לתושביה רמת חיים נמוכה, לא כך?

    להגיב
    • לא הבנתי. נניח שלמדינה אין מה לייצא, כל מה שהיא יודעת לייצר אחרים מיצרים בזול יותר. או שהיא צורכת את כל הייצור שלה. מאיפה יהיה לה כסף זר לייבא?

      להגיב
      • יש בכלכלה מצב שלמדינה אחת יש "יתרון מוחלט" על מדינה אחרת. גם במקרה כזה למדינה ה"נחותה" יהיה יתרון יחסי במשהו ואותו היא כנראה תייצא.
        ככל שמדינה נמצאת במצב שיש לה פחות מה לייצא היא יכולה גם פחות לייבא ולכן נסמכת יותר על ייצור עצמי. זה מצב לא טוב כי המדינה לא מתמקצעת בשום דבר ספציפי וצריכה לספק לעצמה את מרבית צרכיה. אני לא מכיר מצב כזה, אולי בכמה מדינות מאוד חלשות באפריקה אבל גם להן יש פוטנציאל ייצוא.

        להגיב
  2. מסכים לגמרי, ומכאן נובע שיצוא הוא הכרחי. וככל שהמדינה תייצא יותר היא גם תוכל לייבא יותר ולתת לתושביה רמת חיים גבוהה יותר.

    להגיב
    • וגם ההפך – ככל שתייבא יותר כך שער החליפין ישתנה ויהיה יותר אטרקטיבי לייצא

      להגיב

כתיבת תגובה

חובה